תאונות עבודה

עו"ד איתי סמו מלווה ומייצג במקצועיות ומסירות מגוון רחב של לקוחות אשר חוו תאונות עבודה וכן משפחות שיקיריהם נפגעו במהלך עבודתם.

עפ"י חוק, תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה תוך כדי עבודה (דהיינו בזמן העבודה ו/או במקום העבודה) ועקב העבודה (או עקב סיכוני מקום העבודה), לרבות בדרך לעבודה וממנה וכן או ממקום עבודה אחד לשני. סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 מגדיר כמה סוגים של תאונות העשויות להיות מוכרות כתאונות עבודה.

על מנת לדייק את המושגים, הכוונה בתאונה היא לאירוע נקודתי והיא יכולה להתרחש בשל רשלנות מעסיק, אי עמידה בתקנות בטיחות, טעות אנוש שלא ניתן היה לצפותה מראש, תאונת דרכים אל העבודה ובדרך חזרה ממנה וכד'.

לכאן נכנסות סיטואציות כגון: מתנדב אשר נפגע בעת התנדבותו, עובד שנפגע בעת עבודתו במקום העבודה, או בסמוך, בזמן שניסה להציל גוף או רכוש, או ניסה למנוע נזק לגוף או לרכוש, עובד שנפגע בעת העבודה, אך לא עקב העבודה, כאשר אדם אחר פגע בו בחפץ שנמצא במקום העבודה, או בסמוך אליו, וזאת בתנאי שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה. עובד שכיר, שנפגע בעת שסעד בהפסקה מוגדרת במקום שמסוכם עם המעסיק, בדרכו ממקום עבודתו או בחזרה אליו. זאת בתנאי שהוא אינו שוהה במקום מעל לשלוש שעות.

אירוע מוחי או אירוע לבבי עשויים להיות מוכרים כתאונת עבודה, אם נגרמו כתוצאה מאירוע בעבודה שהינו חד-פעמי, חריף בעוצמתו וסמוך למועד האירוע המוחי או הלבבי, אמנם סיטואציה זו אינה מופיעה בחוק אך התפתחה מתוך פסיקה ותקדימים.

בקטגוריה זו כלולות גם מחלות מקצוע, מחלות סמויות ומה שמוגדר כ – מיקרוטראומה. כאן ניתן למנות מחלת מקצוע או פגיעה שהעובד חלה בה עקב תנאי עבודתו, והיא מופיעה ברשימת מחלות המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי. המחלה תחשב כמחלת מקצוע אם יוכח כי היא נגרמה באופן ישיר בשל תנאי העבודה.

המונח מיקרוטראומה מתייחס לפגיעה הנגרמת כתוצאה מפעולות חזרתיות ומתמשכות במהלך העבודה. פגיעה לא תוכר כמיקרוטראומה אם ניתן להגדירה כמחלת מקצוע ולכן אינה גם מוגדרת בחוק והיא גובשה באמצעות תקדימים ופסקי דין.

לא פשוט להוכיח פגיעה מסוג זה והיא תוגדר כנזק גופני, רק אם כאמור, אינה מוגדרת כמחלת מקצוע ובתנאי שיוכח כי היא נגרמה כתוצאה מחזרתיות מתמשכת המבוצעת במשך פרקי זמן רצופים שיש בהם לכדי גרימת נזק מצטבר, הפעולות המבוצעות זהות ורפטטיביות ולא במגוון פעולות, הפעולות מפעילות אזור ספציפי בגוף והוא זה שנפגע כתוצאה מהפעילות.

הגשת תביעה בשל תאונת עבודה

המוסד לביטוח לאומי מעניק מענה לכל מה שנמצא תחת הגדרה של תאונות עבודה המוכרות על ידו. הדבר מוקנה כזכות כללית שאינה ניתנת לערעור וניתנת כתמורה לדמי הביטוח הלאומי שמשולמים בכל חודש.

לאחר פגיעה המוגדרת כתאונת עבודה חשוב מאוד לדווח למעסיק בזמן אמת. יש לפנות לקבלת טיפול מידי, תוך ציון העובדה שהתאונה אירעה בזמן העבודה ולוודא שכך נרשם. על מנת לקבל פיצוי מידי ומתמשך בגין תאונת העבודה, יש להגיש תביעה לביטוח לאומי תוך 12 חודשים ממועד התאונה. איחור בהגשה עלול לשלול מהנפגע חלק מהפיצוי וממיצוי שלם של זכויותיו.

ברמה המיידית בעת תאונת עבודה, ניתן מענה רפואי ראשוני, עזרה ראשונה לרבות אשפוז ופינוי באמבולנס. המשך הטיפול ניתן בקופת החולים אליה משויך הנפגע. אם בשל התאונה נפגע כושר עבודתו של המבוטח, ביטוח לאומי ישלם עבורו דמי פגיעה, עבור עד 90 ימי היעדרות, בתוספת של מימון ההוצאות הרפואיו. שיעור דמי הפגיעה ליום מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטח החייבת בדמי ביטוח ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90.

לעובד שכיר ההכנסה החייבת בדמי ביטוח כוללת שכר שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת  13 וכד'). נכון לשנת 2021 דמי הפגיעה לא יעלו על 1,114.38 ₪  ליום וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות. חשוב לציין כי מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

על מנת לקבל את דמי הפגיעה, על העובד להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי,  למסמכי התביעה עליו לצרף חוות דעת רפואית מטעם רופא או בר סמכה רלוונטי, המציין שהנפגע אינו כשיר לעבוד לאור הפגיעה שנגרמה בשל התאונה. לאחר פרק הזמן של שלושה חודשים, באם לא שב העובד לאיתנו, עליו להגיש לביטוח לאומי תביעה לקביעת נכות מעבודה. בשלב הזה ייבדק הנפגע בידי ועדה רפואית לקביעת אחוזי הנכות ולאחריה יוחלט על גובה הפיצוי. מי שקיבלו דמי פגיעה ונותרו עם נכות, עשויים להיות זכאים לגמלת נכות מעבודה.

 חשוב להבהיר כי לא כל תאונה המוגדרת כתאונת עבודה מזכה את הנפגע בתשלום מלא ל- 3 חודשים, זאת מאחר שישנן תאונות אשר יוצרות פגיעה שולית וזניחה שאין לה השפעה אמיתית על פעילותו של הנפגע לאורך זמן.

ההתנהלות מול הועדה הרפואית עשויה להיות מאתגרת ולא נעימה עבור נפגעי תאונות עבודה ו/או בני המשפחה המלווים אותם במסירות, עליהם להגיע מוכנים ברמה הטכנית והמנטאלית ולהבין כי לא כל נכות מזכה בפיצויים.

המדרג כיום הוא שנכות עד 9% אינה מזכה בפיצוי כלשהו, נכות בשיעור של 10% ועד 19% תזכה במענק חד פעמי ורק נכות בשיעור של 20% ומעלה – תזכה את הנפגע בגמלה חודשית, אך עד לקבלת אחוזי הנכות יכול לעבור זמן רב והתובע עשוי לעבור דרך מתישה ובעיקר מתסכלת. זאת הסיבה שיש לנהל את ההליך בצורה מקצועית ולקבל יעוץ וליווי של עו"ד המתמחה בתחום תאונות עבודה והתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי.