ביטוח לאומי

עו"ד איתי סמו מלווה ומייצג לקוחות באופן אישי בתביעות אל מול ביטוח לאומי, במגוון רחב של תיקים.

המוסד לביטוח לאומי אחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות בישראל, לרבות הזכות לבריאות, זכויות עובדים ותנאי העסקה, הזכות לקיום בכבוד, ביטחון סוציאלי, הבטחת הכנסה ועוד. זאת עפ"י חוק, חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

כאשר נסיבות החיים משתנות, לרבות משבר אישי או בעיות בריאות, ההתקשרות עם המוסד לביטוח לאומי הופכת למאתגרת ומתישה.

במקרים בהם נדרשת פעולה אקטיבית מול ביטוח לאומי, לקבלת זכויות והכרה במצבים מסוימים, חשוב מאוד לקבל יעוץ וליווי צמוד מאיש מקצוע המתמחה בהגשת תביעות למוסד. הפניה לעו"ד הבקיא ברזי החוק ובניואנסים הדקים, חוסכת עוגמת נפש, אנרגיה ומשאבים שמתבזבזים אל מול המוסד הבירוקרטי והנוקשה.

ליווי של עו"ד כבר בשלבי מילוי הטפסים, ההתנהלות אל מול המחלקות והועדות השונות, הייצוג הפיזי והליטיגציה מול הערכאות המשפטיות, מבטיח ניהול הליך תקין, הצלחה ומיצוי מיטבי של הזכויות.

המשרד מלווה לקוחות במגוון סוגיות מול המוסד לביטוח לאומי, לרבות הכנה לוועדות רפואיות, השתתפות פעילה בוועדות רפואיות, הגשת ערר באופן מקצועי, הופעה בפני ערכאות משפטיות שונות ועוד. הפעילות מתבצעת בשקיפות מלאה ובליווי צמוד של הלקוחות.

משרד עו"ד סמו מקבל פניות בנושאים שונים לרבות:

תביעה לקצבת נכות כללית

המשרד מייצג נכים בתביעה לקבלת גמלת נכות כללית, מדובר על תביעות מורכבות והתנהלות מתישה מול המוסד לביטוח לאומי. לקצבת נכות כללית זכאים תושבי ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה, הקצבה היא חודשית ומשולמת למי שעקב נכות גופנית, שכלית או נפשית, נפגע או צומצם כושרו להשתכר בכבוד.

הקריטריונים לזכאות בקצבת נכות כללית הם:

  • אנשים שאין להם את הכושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד או שכושרם להשתכר צומצם עקב הליקוי, באחת או בהדרגה, ב-50% או יותר.
  • שאין להם הכנסה בפועל מעבודה או משלח יד.
  • הכנסתם מעבודה אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק, למי שזכאי לקצבה במשך תקופה ממושכת או שיש לו ליקוי חמור.
  • הכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 45% מהשכר הממוצע למי שאינו זכאי לקצבה במשך תקופה ממושכת ואינו בעל ליקוי חמור.
  • עקרת בית, במידה ועבדה כשכירה או כעצמאית 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים מתוך 48 חודשים שקדמו להגשת התביעה לקצבת נכות או שקדמו להפסקת העבודה – למי שהפסיקה לעבוד לאחר הגשת התביעה; וכן אם היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו ב-24 החודשים שקדמו להגשת התביעה לקצבת נכות או לאחריה.


חשוב להדגיש כי כל אישה המגישה תביעה לקצבת נכות (תביעה ראשונה או תביעה חוזרת), מתבצעת בדיקה לגביה, נבדק כושר ההשתכרות שלה ו/או האם היא עונה על ההגדרה של עקרת בית נכה, דהיינו נבדק כושר התפקוד שלה במשק הבית. כושר התפקוד מתבצע במכון להערכה תפקודית.

על מנת לקבוע את דרגת הנכות או אי הכושר לעבוד, הפונים נדרשים לעבור לפחות שני שלבים ושתי ועדות רפואיות. מאחר שמדובר על מנגנון נוקשה שההתנהלות מולו מסורבלת, נכים רבים נמנעים מלהגיש תביעה או מרימים ידיים לאורך ההתנהלות ולא ממשיכים עד למיצוי זכויותיהם וקבלת הקצבה.

תהליך התביעה לקצבת נכות כללית

השלב הראשון הוא ועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי הנכות הרפואית, חשוב מאוד לוודא שהאחוזים שיקבעו יעברו את הרף שנקבע בחוק לעניין שיעור הנכות הרפואית. דהיינו מצב בו רופא/ה מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעו נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות, או בשיעור של 40% אם יש כמה ליקויים ועל ליקוי מסוים נקבעה נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות.

השלב השני מתקיים רק לאחר שהועדה הרפואית לעניין נכות כללית קבעה את דרגת הנכות הרפואית ובתנאי שנקבעה למבקש דרגת נכות מינימלית בהתאם לרף. חשוב מאוד לזכור כי גובה קצבת הנכות הכללית נקבע על פי דרגת אי כושר של הפונה ולא על פי הנכות הרפואית.

בשלב הזה, נבדקים המבקשים ע"י פקידי שיקום הקובעים את דרגת אי הכושר לעבוד. המעמד של מפגש עם נציגות הביטוח לאומי, אינו פשוט ומומלץ להגיע רק לאחר קבלת פרוטוקול הוועדה הרפואית ולאחר הכנה מצידו של עו"ד המתמחה בתביעות לביטוח לאומי.

באם נקבע שעקב הנכות האדם אינו מסוגל לעבוד או שיכולתו להשתכר ירדה ב- 50% לפחות, ונקבעה לו דרגת אי כושר באחד מהשיעורים האלה: 60%, 65%, 74% או 100%. (הסף הרפואי יהיה שונה כאשר התובע/ת מוגדרים כעובדים או לחילופין שיוגדרו כעקר/ת בית על ידי המוסד לביטוח לאומי).

כאמור, שיעורי הקצבה נקבעים בהתאם לאחוזי הנכות ודרגת אי הכושר שנקבעה בוועדה. במידה והפונה חולק על דרגת הנכות ו/או אי הכושר שנקבעו לו, או סבור כי האחוזים שנקבעו לו בגין נכותו אינם תואמים את מצבו, הוא רשאי להגיש ערעור ולהיבדק ע"י ועדה רפואית לעררים אשר תדון בנכות ואי הכושר ובדרישות לקצבה.

מומלץ מאוד לא להגיש תביעה כלאחר יד ולא לגשת לוועדות, הן לוועדת הנכות הרפואית והן לוועדת אי כושר, ללא הכנה וליווי מקצועי. חשוב להבין כי עו"ד המתמחה בתביעות לביטוח לאומי, מלווה את התהליך על כל שלביו ויודע כיצד להתנהל מול הבירוקרטיות והקשיים שמערימים על מבקשי הקצבאות, יכול לקדם משמעותית את הצלחת התביעה.

סכומי קצבת נכות כללית

להלן סכומי הקצבאות (החל ב- 01.01.2021) כפי שמתפרסמים באתר של הביטוח הלאומי, (נתוני הסכומים של קצבאות הנכות מתעדכנים מעת לעת).

סכום קצבת הנכות החודשית הוא בהתאם לדרגת אי-הכושר שנקבעה בוועדה :

  • דרגה מלאה (100% או 75%) – קצבה חודשית מלאה בסך 3,321₪.
  • דרגה חלקית בשיעור 74% – קצבה חודשית חלקית בסך  2,242₪.
  • דרגה חלקית בשיעור 65% – קצבה חודשית חלקית בסך 2,027₪.
  • דרגה חלקית בשיעור 60% – קצבה חודשית חלקית בסך 1,908₪.

תוספת תלויים

מקבלי קצבאות זכאים לתוספת עבור ילדים, תוספת המשולמת עבור שני הילדים הראשונים בהנחה כי עדיין לא מלאו להם 18, או שהם משרתים בצבא או בשירות לאומי ועדיין לא מלאו להם 18 שנים והם עונים להגדרה של ילד עפ"י חוק ביטוח זקנה,

גם התוספת עבור הילדים היא בהתאם לדרגת אי-הכושר שנקבעה:

  • דרגה מלאה (100% או 75%) – סכום התוספת הוא 954₪.
  • דרגה חלקית בשיעור 74% – סכום התוספת  706₪.
  • דרגה חלקית בשיעור 65% – סכום התוספת  620₪.
  • דרגה חלקית בשיעור 60% – סכום התוספת 572₪.

 

בן/בת זוג

ישנה תוספת שמשולמת עבור בן/בת זוג בהנחה שמתקיימים התנאים הנ"ל: סכומי ההכנסה של בן/בת הזוג הם עד 6,014  ₪ ולבן /בת הזוג  אין קצבה אחרת. אם דרגת אי-הכושר הנה בשיעור 74% או 65% או 60%, והמבוטח מרוויח יותר מ 2,216 ₪  ישנה זכאות לתוספת מלאה עבור בן הזוג ו/או הילדים.

גם סכום התוספת עבור בן/ בת הזוג נקבעת בהתאם לדרגת אי-הכושר שנקבעה:

  • דרגה מלאה (100% או 75%) – סכום התוספת הוא 1,192₪.
  • דרגה חלקית בשיעור 74% – סכום התוספת הוא 882₪.
  • דרגה חלקית בשיעור 65% – סכום התוספת הוא 775₪.
  • דרגה חלקית בשיעור 60% – סכום התוספת הוא 715₪.

תביעה לקבלת גמלת ניידות

קצבת ניידות הינה גמלה המעניקה הטבות לנכים או בעלי מוגבלות אשר יכולת הניידות שלהם נפגמה. לא כל נכה זכאי לגמלה זו, אלא רק מי שהליקוי מופיע ברשימת הליקויים של הסכם הניידות שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר.

הזכויות כוללות תשלום קצבה חודשית, זכאות לרכב מיוחד, תשלום החזר הוצאות על כיסא גלגלים, התקנת אביזרים שונים, הלוואה לרכישת רכב ועוד. ישנן מגוון הטבות ניידות ולכל הטבה תנאי זכאות שונים.

מרבית ההטבות בניידות ניתנות למי שיש בבעלותו וברשותו רכב, או למי שעומד לרכוש רכב (ההטבות ניתנות לאחר רכישת הרכב), ובתנאי שהוא עונה על התנאים הבאים:

  • בעל רישיון נהיגה תקף – כאשר ועדה רפואית של משרד הבריאות קבעה לו לפחות 40% מוגבלות בניידות.
  • למי שאין רישיון נהיגה תקף – כאשר ועדה רפואית של משרד הבריאות קבעה לו לפחות 60% מוגבלות בניידות, ויש לו מורשה נהיגה שמסיע אותו ברכב.

 

מי יכול להיות "מורשה נהיגה"?

  • קרוב משפחה (משפחה מורחבת)
    • בעל רישיון נהיגה תקף
    • גר עם המוגבל בניידות בקביעות באותו הבניין או במגורים שהמרחק האווירי ביניהם אינו עולה על 1,500 מטר
    • קיבל אישור מהביטוח הלאומי לשמש "מורשה נהיגה".


או מי שאינו קרוב משפחה אך עונה על התנאים הנ"ל:

  • סועד את המוגבל בניידות ברוב שעות היממה ובידו רישיון נהיגה תקף.
  • גר עם המוגבל בניידות בקביעות באותו בניין או שהם גרים בבניינים שהמרחק האווירי ביניהם אינו עולה על 1,500 מטר.
  • דואג לצרכיו של המוגבל בניידות, מסוגל ומתחייב להסיעו באופן קבוע למען צרכיו היומיומיים.
  • קיבל אישור מהביטוח הלאומי לשמש "מורשה נהיגה".

 

  • מי שאין בבעלותו וברשותו רכב,  עשוי להיות זכאי לקצבת ניידות לחסר רכב, כדי לממן לו נסיעות בתחבורה הציבורית, הסעות ועוד, ובלבד שהוא עונה על תנאי הזכאות.


חסר רכב או בעל רכב שרכבו מושבת, יהיה זכאי לקצבה בתנאי שעומד בכל התנאים באחד מהסעיפים האלה:

א.

·      מלאו לו 18 שנים.

·      נקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 80% לפחות.

·      הוא משתכר

·      איננו נכה לפי חוק הביטוח הלאומי.

ב.

·      מלאו לו 18 שנים.

·      הוא מקבל קצבה לשירותים מיוחדים.

·      נקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור 100%, או שוועדה רפואית קבעה שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.

ג.

·      הוא מקבל קצבה לילד נכה.

·      נקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור 80% לפחות, או שוועדה רפואית קבעה שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.

ד.

·      הוא בוגר שנקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור 100%, או קטין שנקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור 80% לפחות, או מוגבל בניידות שוועדה רפואית קבעה שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.

·      הוא שוהה במוסד ויוצא ממנו ברכב מנועי לפחות שש פעמים בחודש למטרות עבודה, לימודים, פעילות חברתית, שיקום או התנדבות.

·      אין גוף הנושא בהוצאות היציאה שלו מהמוסד.

·      הוא זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים או לקצבה לילד נכה, אך איננו מקבל אותה בשל העובדה שהוא שוהה במוסד.

על מנת להיות מוגדר כמוגבל בניידות חייב המבקש להיות תושב ישראל הגר בארץ, שגילו בין גיל 3 לגיל 67 (הן לגברים והן לנשים), נכה אשר עבר ועדה רפואית מטעם משרד הבריאות וסובל מאחד הליקויים המצוינים בנספח א' של הסכם הניידות לרבות שיתוק, קטיעה, גפה קצרה,  קומה נמוכה, מומים מלידה ועוד.

לאחר הועדה של משרד הבריאות, באם נקבעו אחוזי מוגבלות בניידות המזכים בגמלה, ניתן להגיש תביעה לקצבת ניידות מהביטוח הלאומי. זכאים שזקוקים לרכב מיוחד יופנו לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

מאחר שמדובר על כמה ועדות ומערכות בירוקרטיות שונות, הן במשרד הבריאות והן בביטוח לאומי, מומלץ מאוד להיעזר בעו"ד הבקיא בניואנסים של הסכמי הניידות על מנת להגיע מוכנים לוועדות ולמצות את הזכויות והקצבאות המגיעות.

תביעת קצבה לשירותים מיוחדים

קצבה ייחודית המוענקת במקרים מיוחדים כאשר מדובר בנכות קשה. ההגדרה מפורטת בתקנות שירותים מיוחדים. נכה קשה מוגדר כאדם בוגר תושב ישראל מגיל 18 ועד גיל הפרישה, הזקוק לעזרה תמידית של אדם אחר גם בפעולות שגרתיות לרבות לבוש, ניידות בבית, ענייני היגיינה, רחצה, אכילה ועוד. או שהוא זקוק להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמו או לאחרים ואינו נמצא במוסד שניתנים בו שירותי סיעוד, רפואה ו/או שיקום.

בנוסף, זכאים לקצבה גם מי שמקבל טיפול בדיאליזה פעמיים בשבוע לפחות, מי שהושתל בגופו איבר (כליה, לב, לבלב, ריאה, כבד) או מוח עצם מתורם זר – בחצי השנה מיום ההשתלה. מי שהושתל בגופו מוח עצם עצמי – שלושה חודשים מיום ההשתלה. חולה אונקולוגי שמקבל טיפול רפואי, מתוך רשימת הטיפולים המופיעים בחוזר נכות 1926.

הקצבה נקבעת על-פי רמת התפקוד ורמת התלות בזולת ומשולמת בנוסף לקצבת נכות כללית. ישנן מעט החרגות לקבלת קצבה לשירותים מיוחדים עבור נכים קשים, אך חשוב לציין כי לא משנה מדוע הנכה הפך להיות נכה המוגדר קשה ואפילו נכים שנפגעו בתאונות שונות לרבות תאונת דרכים והוגדרו כקשים זכאים לה למעט בתנאים הבאים:

  • נכה קשה המאושפז במוסד המעניק שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום.
  • הכנסתו החודשית של הנכה מעבודה אינה עולה על פי 5 מהשכר הממוצע במשק.
  • נכה קשה המקבל מביטוח לאומי קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה.
  • נכה קשה המקבל הטבות בהתאם להסכם הניידות, אלא אם כן ועדה רפואית של משרד הבריאות קבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 100% שהוא מרותק למיטה או זקוק לכיסא גלגלים. (נכה קשה אשר נקבעה לו קצבה לשירותים מיוחדים בשיעור של  100% זכאי לקבל גם קצבת ניידות ללא התייחסות לדרגת המוגבלות בניידות שנקבעה לו ולהפך, נכה קשה עם מוגבלות בניידות בשיעור של 100% זכאי גם לקצבה לשירותים מיוחדים).

סכומי הקצבה לשירותים מיוחדים

סכום הקצבה לשירותים מיוחדים נקבע בהתאם למידה שבה אדם זקוק לעזרה בביצוע פעולות היום-יום. ישנן שלוש רמות זכאות לקצבה:

  1. קצבה בשיעור 50% –  משולמת למי שזקוק לעזרה רבה בעשיית רוב פעולות היום-יום ברוב שעות היממה, או מי שזקוק להשגחה מתמדת. סכום הקצבה 1,427 ₪  (החל ב- 01.01.2020).
  2. קצבה בשיעור 112% – משולמת למי שזקוק לעזרה רבה בעשיית כל פעולות היום-יום ברוב שעות היממה.  סכום הקצבה 3,334 ₪  (החל ב- 01.01.2020).
  3. קצבה בשיעור 188%-  משולמת למי שתלוי לחלוטין באדם אחר בעשיית כל פעולות היום-יום בכל שעות היממה. סכום הקצבה 5,341 ₪  (החל ב- 01.01.2020).

 

  • נכה מונשם זכאי לקבל תוספת לקצבה בסך1,850 ₪  (החל ב- 01.01.2020). בהנחה שעונה על שני התנאים האלה:
  • זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים בשיעור הגבוה (188%)
  • עונה על הגדרת "נכה מונשם": "מי שזקוק למכונת הנשמה באופן רצוף בכל שעות היום והלילה, לצורך החלפתהפעולה הטבעית של הנשימה".  הכוונה היא למכונה המחליפה לחלוטין את פעולת הנשימה של האדם. (לצורך ההכרה באדם כנכה מונשם, יש לצרף לתביעה אישור מהרופא ובו פירוט האבחנה, אינדיקציה להנשמה, פירוט סוג המכונה ותאריך התחלת ההנשמה הקבועה).

תביעה לקצבת ילד נכה

קצבה עבור ילד נכה משולמת עבור ילדים בגילאים שבין 91 ימים עד גיל 18 שנים ושלושה חודשים. (במקרים בהם הילדים נשארים בביה"ח לטיפול ממושך, ילדים עם ליקויי שמיעה מולדים או תסמונת דאון הקצבה מתחילה כבר מיום הלידה).

קיימים שלושה תנאי זכאות בסיסיים לקבלת קצבת ילד נכה, בהתאם לרשימת המחלות, הליקויים והטיפולים המזכים בקצבה.

  1. תושבות הורה

דהיינו, ילדו של מבוטח תושב ישראל, או ילדו של מי שהיה מבוטח ונפטר בהיותו תושב ישראל. באם מדובר בילד עולה חדש שעלה ללא הוריו, תיתכן זכאות לקצבה, בתנאי שעלה עם אפוטרופוס או בן משפחה אחר לרבות: אח, אחות, סבא, סבתא, דוד, דודה.

  1. תושבות הילד

תנאי לקבלת קצבה הוא שהילד נמצא בישראל. במידה והילד מקבל קצבה אך יוצא לחו"ל, תשולם הקצבה למשך 3 חודשים נוספים לאחר היציאה לחו"ל, באם שולמה הקצבה לפחות חודשיים טרם היציאה. במקרים הבאים ישנה החרגה והקצבה משולמת מעבר לשלושה חודשים:

  • הילד יוצא לטיפול רפואי בחו"ל, במידה ולא ניתן לקבל את הטיפול בארץ, או שאין מספיק ניסיון במתן הטיפול בארץ. תשולם הקצבה למשך 24 חודשים.
  • שליחות לחו"ל מטעם מעסיק ישראליוהמעסיק ממשיך לשלם להורה עבורו דמי ביטוח. ניתן להמשיך לשלם קצבה למשך 24 חודשים.
  • שליחות לחו"ל מטעם המדינה, אם ההורים יוצאים לשליחות מטעם המדינה הקצבה תשולם עבור הילד לכל אורך תקופת השליחות.

  1. הילד גר עם המשפחה

מאחר שקצבת ילד נכה נועדה לסייע להורים לטפל בילדם במסגרת משפחתית, הקצבה תינתן במידה שהוא גר איתם. במקרים הבאים לא תשולם הקצבה:

  • באם הילד שוהה במוסד בתנאי פנימייה המעניק שירותי ריפוי, סיעוד ושיקום הקצבה לא תשולם. גם במקרים אלה ישנן החרגות ויש סיטואציות אשר ניתן להגיש תביעה עבור ילד נכה השוהה במוסד. באם ההורים נושאים בכל הוצאות אחזקתו במוסד, במשפחה יש ילד נכה נוסף המקבל קצבה או כאשר הילד עתיד להשתחרר מהמוסד וישנו אישור על תאריך השחרור ותוכנית לשילוב הילד בקהילה.
  • ילד נכה המאושפז בבית חולים לצורך ריפוי או שיקום, יקבל קצבה למשך שנה מיום האשפוז. בתום שנה מיום האשפוז תיבדק המשך זכאותו לקצבה.
  • ילד במשפת אומנה – הורים ביולוגים של ילד הנמצא באומנה אינם זכאים לקצבה. משפחת אומנה המארחת ילד נכה או ילד עם צרכים מיוחדים מקבלת דמי אחזקה מוגדלים ממשרד הרווחה ואינה זכאית לקבל תוספת מביטוח לאומי. (חוק האומנה תוקן ב – 2016 וקבע כי משפחת אומנה אשר מחזיקה בילד נכה מונשם, תהיה זכאית לתעודת נכה מהביטוח הלאומי עבור ילד מונשם והטבות נוספות).


קצבת ילד נכה משולמת בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), ילד שיש לו יותר מליקוי אחד המזכה בקצבה, תשולם לו הקצבה על-פי הליקוי המזכה בסכום הגבוה יותר.
הליקויים הרפואיים בגינם ניתן לתבוע זכאות לגמלת ילד נכה או בעל מוגבלות כוללים מומים ומחלות לרבות: שיתוק מוחין, אפילפסיה, סיסטיק פיברוזיס, מחלות ניוון שרירים, לקות ראייה ושמיעה, מוגבלות שכלית והתפתחותית והימצאות על הספקטרום האוטיסטי, סרטן, סוכרת, תסמונות נדירות ועוד מחלות ומוגבלויות פיזיות ונפשיות.

גובה הקצבה בהתאם לליקוים ולתלות של הילדים בזולת. הזכאות עשויה להיקבע לתקופה קצובה בהתאם לנסיבות ולסוג הלקות ו/או הנכות. כמו בשאר התביעות לקבלת קצבה מביטוח לאומי גם כאן נדרשים המבקשים להגיע לוועדה רפואית, בהתאם לגילו של הילד ולעיתים אפילו ללא נוכחותו.

סכומי הקצבה

הקצבה מחושבת באחוזים מקצבת יחיד מלאה שסכומה 2,229 ₪. ילד שיש לו יותר מבעיה רפואית אחת המזכה אותו בקצבה, תשולם לו הקצבה לפי הבעיה הרפואית המזכה בסכום הגבוה ביותר. לילד מונשם משולמת תוספת לקצבה בסך 1,850 ₪  .

ישנן שלוש רמות זכאות לקצבת ילד נכה:

  1. 50% – סכום הקצבה הוא 1,268 ₪ (הסכום כולל תוספת בסך  153 ₪).
  2. 100%- סכום הקצבה הוא 2,608 ₪ (הסכום כולל תוספת בסך  379 ₪). 
  3.  188%- סכום הקצבה הוא 4,773 ₪ (הסכום כולל תוספת בסך 582  ₪).

תהליך התביעה לקצבת ילד נכה

מאחר שמדובר על היקר מכל, ההתנהלות מול ביטוח לאומי, הועדות והבירוקרטיה קשה מאוד להורים או לאפוטרופוסים. מומלץ מאוד להיעזר בליווי מקצועי של עו"ד המתמחה בתביעות לביטוח לאומי ומכיר את הניואנסים של החוק, התקנות השונות והאפשרות לקבל כפל קצבאות.  חשוב לפעול נכון על מנת למצות את כל הזכויות המגיעות לילד הנכה ולמשפחתו ולהקל ולו במעט על חייהם.

את התביעה מגישים ההורים או האפוטרופוס של הילד באופן ישיר או באמצעות עובדת סוציאלית במקרים בהם הילד מאושפז בבית חולים או מטופל במכון להתפתחות הילד. באם ההורים מגישים את הבקשה עליהם למלא טופס תביעה, להגיש מסמכים רפואיים עדכניים אודות מצבו הרפואי והתפקודי ומסמכים נוספים ככל שנדרשים בהתאם לליקוי או למחלה.

לאחר הגשת התביעה, במידת הצורך, יזומנו ההורים והילד לבדיקה בוועדה רפואית, ההורים או האפוטרופוס ישהו עם הילד לאורך כל הבדיקה ולא יבוצעו בדיקות ללא אישורם. על מנת לחסוך להורים ובעיקר לילד את ההופעה בפני הוועדה, מומלץ מאוד להקפיד על הגשת כל המסמכים באופן מפורט ותקין.

במקרה שלא אושרה הקצבה, או אושרה גמלה חלקית או באופן קצוב וזמני, ניתן לערער על החלטת הוועדה ומומלץ לעשות זאת בליווי עו"ד הבקיא בניואנסים של החוק. אם וועדת העררים דחתה את הערעור תהא זאת החלטה סופית עליה ניתן לערער רק בנושאי חוק ותקנות ורק בפני בית דין לעבודה.